כל מנהג שנהגו בו אבותינו לא כדאי לעוזבו

רבותינו למדונו: "זיל לקרתא זיל בנימוסה" תרגום: לך

פיוטים לחנוכה | מי חיבר את הפיוט ‘יה

"אשמורה ראשונה לשמך חכינו…"

"סליחות!!! סליחות!!! קומו לסליחות!" – הדהד קולו של השמש המסור.

א. המקור הקדום לזה הוא התנ"ך "כתר ארם

מעיקר הדין בארץ לא חייבים לנהוג במנהג זה

אדרבא כך תחזור למנהגי אבות אבותיך שהם גדולים

דברי הגאון רבי משה לוי זצ”ל בענין שמירת

על "אנוסי ספרד" שמעתם? משהו מן ההיסטוריה הרחוקה של עמנו. כעת מתברר כי אף בדורנו ישנם שרידים של ‘אנוסי ספרד’, אך הפעם אנוסים על ידי יהודים משלנו.

מותר להיפגש. מקורות: מה שכתבת שדבר האסור בחרם,

נוהגים כך על פי האר"י ז"ל כמו שכתב

*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

אמרו חז”ל במדרש (בראשית רבה וירא פמ”ח י”ד)

אבותינו בתוניסיה ככל אחינו הספרדים הלכו אחר הוראות

דע שמוה"ר הגר"מ לוי זצ"ל מח"ס ברכת ה'

אמירת ווידוי למי שיודע בוודאות שלא חטא בחטא

מ"ש להעיר על דברינו איך אמרתי שהספרדים לא

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

1. רוב מנהגי האשכנזים מיוסדים על פי מהרי"ל

1. חלילה לי לענות לך שקר ח"ו בגלל